המרכז הישראלי למצוינות בחינוך

פרויקט גילדור לשנת תשע"ב

 

פרויקט גילדור לשנה"ל תשע"ב

בעצם הכול מתחיל בשאלה אחת: איך אתם הולכים להפוך את העולם למקום טוב יותר?

 

מבוא לקונפליקט טבעי

פרויקט גילדור עוסק השנה בפיתוח מתקן להרחקת עופות. חלק מהמניעים לבחירת פרויקט זה נבעו מכך שהקונפליקט בין האדם לבין הציפורים  מקבל משנה תוקף במדינת ישראל עקב מיקומה הגיאוגרפי שבו מצוי ציר נדידת-ציפורים ראשי,  דרכו עוברות כל שנה כמיליארד ציפורים נודדות.

נדידת העופות הינה תופעת טבע מרשימה, אך לחלק מהציבור נוצר קונפליקט בלתי נמנע עם בעלי הכנף. קונפליקטים אלה מתעצמים כל העת בד בבד עם גידול אוכלוסיית האדם, האצה בהתפתחות הטכנולוגית, כיבוש שטחי המחיה של העופות (כתוצאה מפיתוח אורבאני תעשייתי וחקלאי על חשבון השטחים הטבעיים) ופלישה של מיני ציפורים זרות שהתרבו והפכו למינים פולשים.  

 

קונפליקטים בין בני אדם לבין  עופות:

מסוק מסוג ינשוף לאחר "מפגש" קטלני עם שקנאי חום

פגיעת ציפורים

הציפורים בישראל נמצאות בקונפליקט תמידי עם האדם  בתחומים של נזקי חקלאות, התנגשות בכלי טייס ואף מטרד אנשים בבתיהם.

עימותים עם מטוסים

התנגשות בין עופות למטוסים עלולה לגרום למטוסים נזק חמור המוביל לאסונות קטלניים. הפגיעה עלולה לגרום נזק חמור לגוף המטוס ולמנועיו. פגיעה במנוע עלולה לגרום לירידה בדחף של המנועים, עד כדי אובדן כוח והתרסקות. הבעיה חמורה במיוחד במנועי סילון, שכוח היניקה שלהם עלול להכניס עופות לתוך המנועים ולהביא לשיתוקם‏. נזק עלול להיגרם גם מפגיעת ציפור בחופת תא הטייס, פגיעה שעלולה לרסק את החופה ולפגוע בטייס.

בוינג 747 של חברת בריטש ארוייז בעת נחיתה  "מלווה" בלהקת ציפורים

הצלם אדם סמו

פגיעות ציפורים נפוצות בעיקר בעת ההמראה, והנחיתה, זאת משום שציפורים מעופפות בדרך כלל בגבהים נמוכים. כיוון שרוב הציפורים פעילות בשעות היום, אלו גם השעות בהן מתרחשות רוב התאונות.

קישור לסרטון בו נראה מנוע סילון בניסוי של פגיעת ציפור(באותו הדף תוכלו לראות סרטונים נוספים בנושא):   

http://www.youtube.com/watch?v=lgspIiTFWIk&feature=player_embedded

  

מטוסים צבאיים נפגעים יותר מאזרחיים, בשל העובדה שטיסות צבאיות נערכות לעתים קרובות בגובה נמוך יותר.‏.

חיל האוויר האמריקני דיווח ב-2010 על כ-5,000 התנגשויות עם ציפורים‏. בין 1998 ל-2010 נהרגו יותר מ-220 בני אדם בארצות הברית בשל פגיעות ציפורים בכלי טייס.  ב-1988 נשאבו יונים לתוך מנועיו של מטוס בואינג 737 של חברת את'יופיאן איירליינס, והביאו להתרסקותו: 35 מ-104 הנוסעים נהרגו ו-21 נפצעו. הנזק המוערך הוא יותר מ-600 מיליון דולר לשנה.

בישראל בעיית הפגיעה ההדדית בין ציפורים ומטוסים זקוקה לתשומת לב מיוחדת. בעשרים וחמש השנים האחרונות אירעו יותר מ-3,000 תאונות אוויריות בין מטוסי חיל האוויר ובין ציפורים נודדות. חיל האוויר הישראלי איבד בשנים 1972 - 1984 חמישה מטוסים כתוצאה מהתנגשות עם ציפורים. בנוסף אירעו כ-300  תקריות, מהן 33 תאונות חמורות שחלקן הסתיימו באבדות קשות בנפש ונזקן הכלכלי מוערך בלמעלה מחצי מיליארד דולר.

 

עימותים עם חקלאים:

מאות מיליוני העופות הנודדים, החורפים, או השוהים דרך קבע בישראל, צורכים מזון. בריכות דגים, מטעים ושדות מזרע מושכים רבבות עופות רעבים במיוחד בתקופות הנדידה לחידוש מצבורי האנרגיה להמשך מסעם. לדוגמה,  כל אוכלוסייתו האירופית (45,000-35,000) של השקנאי המצוי חולפת בישראל בנדידה דרומה ובחזרה. מקור המזון הבלעדי שלו הוא דגים. שקנאי אחד אוכל בממוצע 1.2 ק"ג דגים ליום. להקת שקנאים עשויה למנות כ- 3000 פרטים השוהים בארץ במהלך 10 ימים בכל כיוון נדידה. עד תחילת המאה ניזונו השקנאים מדגי ימת החולה. ימת החולה יובשה והדגים גדלים בברכות החקלאים. עם התפתחות הטכנולוגיה צומצם שטח הבריכות הפתוחות למחצית והוגדלה בהן צפיפות הדגים. כוח המשיכה של הבריכות הזמינות גדל וכן כמות הדגים שהשקנאים זוללים. מחישוב פשוט הנזק לחקלאים יכול להגיע ל-36 טון דגים מ"ביקור" של להקה אחת בלבד!  אם נכפיל מספר זה בשני כיווני נדידה ונוסיף לכך את הנזק האפשרי שגורמים כל השקנאים החולפים בארץ, נגיע לאלף טון. יש לזכור שגם הקורמורנים, אנפות ומיני עופות נוספים ניזונים מדגים ולכן הנזק הוא רב מימדים.

 

מה עושים?

כדי לסייע להקטנת הקונפליקטים בין האדם לערכי טבע, יש לפעול באמצעים שאינם כרוכים בפגיעה בטבע. כדי לשמור על סביבה מאוזנת ובריאה, יש לפעול לקידום פתרונות עבור צמצום העימות למינימום אפשרי, אך עם זאת יש למנוע ככל האפשר פגיעה במתארחים שלנו בעלי הכנף שלא יודעים גבולות ושרידותם חיונית בכל נישה אקולוגית.

קיימים פתרונות מגוונים לטיפול בנושא, אך עדיין קיים כר נרחב לשיפור ולייעול. בפרויקט גילדור, של שנה"ל  תשע"ב, העוסק בפיתוח מתקן להרחקת עופות משדות תעופה ו\או שדות חקלאיים, יש למשתתפים סיכוי להפוך את העולם למקום בטוח, נעים וירוק יותר וכך לאפשר לאדם לחיות בהרמוניה עם הטבע הסובב אותו וליהנות מהפלנטה שלנו עוד שנים רבות.